יום שלישי, 21 באוקטובר 2008

מייקל ג'ורדן וכוחם של היסודות


זהו סיפור על כוחם של היסודות.
באנגלית קוראים לזה Fundementals.
ובלי ממש הבדל באיזה תעשייה, באיזה תחום אתם עוסקים
ואיזה שירות או מוצר אתם נותנים.
יסודות אלו הן אבני הבניין.

טוני מייקל מספר על התקופה שלו בגיל התיכון.
בגיל 16 הוא היה מעריץ של מייקל ג'ורדן, בתקופה
שבה השיקאגו בולס צעדו לעבר האליפות השלישית ברציפות, כשג'ורדן היה בשיא הקריירה
שלו.
הוא התגורר במרחק של כמה שעות מן העיר הגדולה פורטלנד במדינת אורגון.
ולקראת סוף העונה השיקאגו בולס הגיעו למשחק ליגה נגד הקבוצה המקומית הטריילבלייזרס.

כמובן שהוא לקח מרווח ביטחון ויצא למסע באוטו
אחרי שהוא סיים את יום הלימודים ובגלל אותו מרווח ביטחן הוא הגיע כמה שעות טובות
לפני תחילת המשחק.

חלק מהפנטזיה שלו הייתה לראות את ג'ורדן משחק, אבל הוא פינטז גם על האפשרות
לפגוש אותו פנים מול פנים.
(הוא מעולם לא היה במשחק NBA אמיתי בחייו אפילו)

כשהוא קנה את הכרטיס ונכנס לאולם ה"רוז בול" בפורטלנד, שעתיים לפני תחילת המשחק
האולם היה ריק, לא הייתה נפש ביציעים חוץ מהמנקים.
הספסלים היו רייקים מצוות ניהולי ומקצועי.
ולפתע יצא שחקן אחד אל המגרש עם כדורסל.
הוא החל להתאמן על זריקות מקו השלוש ועל לייאפים וחדירות לסל.

השחקן היה מייקל ג'ורדן.

פליאה הכילה את מוחו של טוני מייקל.
במשחק ליגה "רגיל", כשהבולז כבר הבטיחו את המקום הגבוה שלהם בפלייאוף.
שעות לפני תחילת המשחק, שחקן שכבר זכה באליפויות ובתוארי MVP,
מתאמן לבדו במגרש, עוד על הדברים הכי בסיסיים שיש!
זריקות מהשלוש ולייאפים לסל.

באותו הרגע הוא הבין.
את כוחם של היסודות.
ג'ורדן שנחשב לאחד מהשחקנים הגדולים (אם לא הגדול מבינהם) בהיסטוריה
של משחק הכדורסל, מתאמן על היסודות של המשחק שלו.
יום-יום, משחק-משחק.
כשכל השאר בכלל עוד לא הגיעו לאולם.
זה אחד הדברים שעזרו לו להפוך למנהיג במגרש
ולהמשיך ולזכות בעוד תארים ואליפויות NBA אפילו אחרי שפרש
מהמשחק וחזר אליו שוב.

הגדולים באמת בכל תחום בעולם, לעולם לא מספיקים לבנות ולפתח את היסודות שלהם.
בין אם זה מוזיקה, כדורסל, מכירות או כל תחום אחר.

טוני מייקל מספר את הסיפור באחד הדיסקים
של חודש ספטמבר שהסטודנטים של Success university מקבלים.

רוצים לדעת מי זה טוני מייקל?
תיכנסו לקישור כאן:

https://hasochev.successuniversity.com/successu/pages/about-us.xhtml



יוגב

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אם בא לכם להשאיר תגובה...