יום שישי, 2 בינואר 2009

איך הפסקתי לעשן בעזרתו של וינסטון צ'רצ'יל


לפני כמה ימים הייתי באירוע, ופגשתי שם מכרה שלי.
באחת ההפסקות הלכנו לעשות סיבוב קצר למטרת נטוורקינג והתרועעות.
הסתובבנו והגענו לחבורה שעמדה במעגל ודיברה על דברים כאלה או אחרים.
אני מניח שכולכם מכירים את המצבים האלה, שבהם אנשים סובבים סביב נושא שיחה, ויותר מזה, סובבים סביב הסיגריות הדולקות אשר מפריכות עשן רב לחלל האוויר.
למרות שהיה נחמד, גל ההדף של העשן דיי הפריע לי.
וציינתי את זה בפני הידידה שלי ואמרתי לה שאני הולך.
היא אמרה לי, "אתה לא מעשן? אני מתה להפסיק...עישנת פעם לפני?"
"האמת כן עישנתי פעם, אבל הפסקתי לפני שנתיים בערך" אמרתי לה.
"אתה רציני? ולא עישנת מאז?"
"לא" אמרתי.
"איך לעזאזל עשית את זה?? אני גם רוצה!".

אז לקחתי לגימה מהקפה וכשסיפרתי לה איך עשיתי את זה,

היא אמרה לי "מה? זהו?? זה פשוט מדי! גם אני יכולה לעשות את זה!"
למרות שזיהיתי ספקנות מסוימת בקול שלה, אני יכול להתחייב על כך שזה נכון, וזה גם עובד.
ויכולים להעיד על כך בני המשפחה שלי וחברים שלי.

הסיפור מתחיל כך:
"בקריירת" העישון שלי מעולם לא הגעתי לרמה של המעשנים "הכבדים",
זאת אומרת אלה שמעשנים שתי חפיסות ביום.
בימי הצבא והטיולים העליזים, בשיאי, הייתי מעשן בערך קופסא ליום לכל היותר.

כולל סיגריות של "אחרי ארוחת צהריים", סיגריות "של עם בירה", סיגריות של "לחץ" וכ"ו.
אבל בין לבין, כשהגיעו ימי הליחה הצבעונית והשיעולים המעיקים הבנתי
שכל הקטע הזה של העישון לא שווה.
(גם אם אפילו זה נותן אחלה פוזה כשמנגנים בגיטרה).
ולכן גם החלטתי לשים לזה סוף.

"הכל בזכות ווינסטון צ'רצ'יל" אמרתי לה והסתכלתי משועשע בסקרנות שהתחילה להתפתח אצלה.
הסיבה שהפסקתי לעשן בזכות וינסטון צ'רצ'יל הייתה בגלל משפט קצר, שהוא אמר תדיר לעצמו ולעם האנגלי, שאמר בפשטות:
"אל תוותרו".
המשפט נאמר כשצ'רצ'יל הנהיג את המדינה שלו שהייתה הגבול האחרון (לפני שארה"ב קפצה לעזור) בפני ניסיון השתלטותה של מכונת המלחמה הנאצית על יבשת אירופה.
כמו שהוא אמר את המשפט תחת מתקפות הבליץ הגרמני, וכמו שהוא אמר את זה לעצמו כשהוא נלחם בעברו בשלל מדינות כמו הודו וסודאן (וגם אפילו נפל פעם אחת בשבי הבורים בדרום אפריקה וברח ממנו), משפט שמחזיק בתוכו כוח מטורף של התמדה.
לא משנה מי, לא משנה מה, לא משנה אילו נסיבות, לא משנה מה אחרים חושבים, הוא אמר: "אל תוותרו".

"אוקי, אבל מה הקשר בין צ'רצ'יל להפסקת העישון?" היא שואלת "איך זה עוזר להפסקת עישון?"
"שאלה טובה" אמרתי לה וסיפרתי לה את המשך הסיפור.

הרי ברור לרובנו שלהפסיק לעשן זה לא דבר קל.
בסיגריה ממוצעת יש בערך 437 חומרים ממכרים שנועדו לגרום למעשן לארוג לעוד סיגריה ועוד סיגריה בהמשך.
יש בה אפילו חומר כימי שגורם לה להישרף גם אם לא מעשנים אותה, כדי שהצרכן של חברת הסיגריות "יאלץ" לשוב ולקנות קופסא חדשה בהמשך.
אבל כוח התמדה אנושי חזק יותר מהשטויות האלה, ולכן, לקחתי סיגריה, שתיתי קפה והחלטתי שזאת תהיה האחרונה באמת.
ואמרתי לעצמי שלא משנה מה יבוא לי, לא אקח לריאות אף סיגריה אחרת.
כשבראשי מהדהד "אל תוותרו" הצלחתי לשרוד נקי מסיגריות משך שלושה שבועות מרגיזים.
הרגשתי כאילו אדון צ'רצ'יל בכבודו יבוא ויכה אותי בראש אם רק אעז לעשן סיגריה כל אותו הזמן.
ויקניט אותי ויאמר: 'אל תוותרו'....'אל תוותרו'....."
"אחרי שלושת השבועות הקשים, נחשי מה? הכל נהיה פתאום יותר ויותר קל להמשיך" שיתפתי.

"למעשה אימנתי את המוח בצורה כל כך אוטומטית לכך, ככה שבכל פעם שראיתי ברחוב או בטלוויזיה אנשים אחרים מעשנים שהזכירו לי שאולי אני צריך לעשן עכשיו סיגריה
נחשי איזה משפט קפץ לי לראש?"
אני מסכם את הנושא.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------





עכשיו אני בטוח שיש מלא אנשים שאוהבים לעשן, ולא מעוניינים להפסיק וזה מצוין
אבל התנסות של התמודדות עם אתגר מתמשך כמו הפסקת עישון, טומן בחובו ערך גדול של התמדה
לדעתי זאת התנסות שיכולה להועיל מאד בשביל ההתמדה בג'ונגל של עולם העסקים.
כי הפיתוח של מנטאליות ה"אל תוותרו" של צ'רצ'יל פועלת לגבי כל תחום עסקי וכספי שקיים.
אז תעשו טובה, בין אם אתם מעשנים או לא,
ואל תוותרו לעולם.


ותיכנסו לקרוא גם על אחד הגדולים בעצמכם:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F_%D7%A6'%D7%A8%D7%A6'%D7%99%D7%9C

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אם בא לכם להשאיר תגובה...