יום שבת, 3 בינואר 2009

חבר חדש הגיע - "האוטוסוגסטיה"

אני רוצה להציג בפניכם את אחד הכלים הכי מדהימים
ליצירת הצלחה בכל תחום שהוא.
אם תיקחו אותו לשירותכם הוא יפעל כמו שולה מוקשים, כמו מדביר חרקים, כמו קוטל קנים.
הוא מחסל ממוקד של כל פידבק שלילי שאתם יכולים להעלות על הדעת שלכם.
ואותו כוח הוא "האוטוסוגסטיה"

לכולנו בדרך כלל יש כמה פרדיגמות וקיבעונות שפועלים אצלנו דרך הקול הפנימי כשאנחנו ניגשים לעשות משימה כזאת או אחרת.
ברוב המקרים (כ 85%) אנחנו נשמע קול פנימי (אם אתם שואלים את עצמכם איזה קול פנימי, אז כנראה שאתם מקשיבים לו בזה הרגע) שאומר לנו למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה, או
למה אין סיכוי שזה יצליח.

אני אתן דוגמא למשל:
בבחינת מצב עסקי או כספי יכולות לעלות מחשבות כמו:
"כסף זה דבר רע" או "אני צעיר מדי בשביל להצליח בעסק הזה...", ומחשבה כזאת גוררת סדר פעולות מתמטי בגוף שמוביל ברוב המקרים לחוסר פעולה או הכוונה לאי-הצלחה.
עוד דוגמא נפוצה היא מחשבה כמו :
"אין לי סיכוי, אני לעולם לא אוכל להיות חבר של מישהי כל כך יפה...".
שבדרך כלל עולה אצל רוב הגברים שרואים בחורה מדהימה שעוברת לידם בקניון.
כל אלו הן מחשבות מעכבות ולא תורמות לפעולה.
אבל, אל דאגה, כי הכלי הכי חשוב והכי יעיל לשינוי ומיגור המחשבות האלו הוא "האוטוסוגסטיה"

בספר "חשוב והתעשר" נפוליון היל מסביר על מה מדובר:

"אוטוסוגסטיה הוא מונח החובק את כל הסוגסטיות ואת כל הגירויים שאדם מפעיל על עצמו, אשר מגיעים אל מוחו באמצעות חמשת החושים. במילים אחרות, אוטוסוגסטיה היא השאה- עצמית.
זהו כלי תקשורת בין אותו חלק של המוח שוכנת המחשבה המודעת, לבין אותו חלק המשמש משכן לתת-התודעה.
באמצעות המחשבות השליטות, אשר אדם מרשה להן להישאר בחלק המוח המודע (בין שאלו מחשבות חיוביות, בין שאלו מחשבות שליליות), מופעל מעצמו עיקרון האוטוסוגסטיה ומחשבות אלו מגיעות לתת-התודעה ומשפיעות עליה.
הטבע יצר את האדם באופן כזה, שמעניק לו שליטה מוחלטת על החומר שמגיע אל תת-התודעה שלו דרך חמשת חושיו, אף על פי שאין זאת ואמרת שהאדם תמיד מפעיל שליטה זאת..."


אז כדי להפעיל אותה, השלב הראשון והחשוב לטיפול במחשבות הסוררות האלו, הוא לזהות מה בדיוק מה הוא הדבר שמפריע לנו באמת.
מאחורי סט של מחשבות שליליות נמצא גרעין קשה של מחשבה מעכבת שאפשר לבודד אותה למשפט אחד.
צריך להפעיל פה מידה של אינטליגנציה רגשית שמבודדת את המשפט משאר הדברים
ומה שנשאר עכשיו זה לטפל בו ולשרוף באופן נקודתי.

לוקחים דף נייר או מחברת ורושמים עליו את המשפט המעכב, ומשנים בו כמה מילים כדי
שהקונוטציה השלילית שלו תהפוך לקונוטציה חיובית.
למשל בוא ניקח את הדוגמא "אני צעיר מדי מכדי להצליח בעסק הזה".
אחרי שרושמים את המשפט על הדף, פשוט הופכים אותו ל"אני צעיר, ולכן אני כן אצליח בעסק הזה!"
כבר נשמע יותר טוב לא?
ולמשל אם ניקח כדוגמא את המשפט "אין לי סיכוי, אני לעולם לא אוכל להיות חבר של מישהי כל כך יפה"
אז אנחנו נהפוך אותו ל:
"הבחורה הזאת יפיפייה, מגיע לה מישהו מוצלח כמוני!"

עכשיו כשיש לנו את משפט הנגד החיובי אנחנו לוקחים אותו ומתחילים "לדחוף" אותו
באופן סזיפי אל תוך התת-מודע.
כשהוא כתוב על דף נייר המשפט המשופץ וניצב לפנינו מתחילים לפתח הרגל של
קריאת המשפט כמה פעמים מוקדם בבוקר, ורגע לפני השינה, והכי חשוב - לפני המראה.
זה נשמע דבילי, אבל החשיבות של הפעולה הזאת היא קריטית.
כשעושים לפחות חודש זה מתחיל להפוך להרגל עד שאפשר לשנן את המשפט הזה מתוך שינה.
ומשם להמשיך אם זה בצורה מדודה עד שזה הופך לחלק חדש ואינטגראלי מהתודעה.

התת-מודע סופג את ההערות האלה עד שזה מתחיל להיקבע כמשפט המוביל כשניגשים לאותה המשימה, שרק רגע לפני שיתקה אותנו.
עכשיו זה תהליך שעם קצת עבודה ישמיד כל מחשבה שלילית ומעצבנת
שמפריע לעשות בדיוק את מה שאנחנו כן רוצים לעשות.

תנסו, זה מגניב.

יום שישי, 2 בינואר 2009

איך הפסקתי לעשן בעזרתו של וינסטון צ'רצ'יל


לפני כמה ימים הייתי באירוע, ופגשתי שם מכרה שלי.
באחת ההפסקות הלכנו לעשות סיבוב קצר למטרת נטוורקינג והתרועעות.
הסתובבנו והגענו לחבורה שעמדה במעגל ודיברה על דברים כאלה או אחרים.
אני מניח שכולכם מכירים את המצבים האלה, שבהם אנשים סובבים סביב נושא שיחה, ויותר מזה, סובבים סביב הסיגריות הדולקות אשר מפריכות עשן רב לחלל האוויר.
למרות שהיה נחמד, גל ההדף של העשן דיי הפריע לי.
וציינתי את זה בפני הידידה שלי ואמרתי לה שאני הולך.
היא אמרה לי, "אתה לא מעשן? אני מתה להפסיק...עישנת פעם לפני?"
"האמת כן עישנתי פעם, אבל הפסקתי לפני שנתיים בערך" אמרתי לה.
"אתה רציני? ולא עישנת מאז?"
"לא" אמרתי.
"איך לעזאזל עשית את זה?? אני גם רוצה!".

אז לקחתי לגימה מהקפה וכשסיפרתי לה איך עשיתי את זה,

היא אמרה לי "מה? זהו?? זה פשוט מדי! גם אני יכולה לעשות את זה!"
למרות שזיהיתי ספקנות מסוימת בקול שלה, אני יכול להתחייב על כך שזה נכון, וזה גם עובד.
ויכולים להעיד על כך בני המשפחה שלי וחברים שלי.

הסיפור מתחיל כך:
"בקריירת" העישון שלי מעולם לא הגעתי לרמה של המעשנים "הכבדים",
זאת אומרת אלה שמעשנים שתי חפיסות ביום.
בימי הצבא והטיולים העליזים, בשיאי, הייתי מעשן בערך קופסא ליום לכל היותר.

כולל סיגריות של "אחרי ארוחת צהריים", סיגריות "של עם בירה", סיגריות של "לחץ" וכ"ו.
אבל בין לבין, כשהגיעו ימי הליחה הצבעונית והשיעולים המעיקים הבנתי
שכל הקטע הזה של העישון לא שווה.
(גם אם אפילו זה נותן אחלה פוזה כשמנגנים בגיטרה).
ולכן גם החלטתי לשים לזה סוף.

"הכל בזכות ווינסטון צ'רצ'יל" אמרתי לה והסתכלתי משועשע בסקרנות שהתחילה להתפתח אצלה.
הסיבה שהפסקתי לעשן בזכות וינסטון צ'רצ'יל הייתה בגלל משפט קצר, שהוא אמר תדיר לעצמו ולעם האנגלי, שאמר בפשטות:
"אל תוותרו".
המשפט נאמר כשצ'רצ'יל הנהיג את המדינה שלו שהייתה הגבול האחרון (לפני שארה"ב קפצה לעזור) בפני ניסיון השתלטותה של מכונת המלחמה הנאצית על יבשת אירופה.
כמו שהוא אמר את המשפט תחת מתקפות הבליץ הגרמני, וכמו שהוא אמר את זה לעצמו כשהוא נלחם בעברו בשלל מדינות כמו הודו וסודאן (וגם אפילו נפל פעם אחת בשבי הבורים בדרום אפריקה וברח ממנו), משפט שמחזיק בתוכו כוח מטורף של התמדה.
לא משנה מי, לא משנה מה, לא משנה אילו נסיבות, לא משנה מה אחרים חושבים, הוא אמר: "אל תוותרו".

"אוקי, אבל מה הקשר בין צ'רצ'יל להפסקת העישון?" היא שואלת "איך זה עוזר להפסקת עישון?"
"שאלה טובה" אמרתי לה וסיפרתי לה את המשך הסיפור.

הרי ברור לרובנו שלהפסיק לעשן זה לא דבר קל.
בסיגריה ממוצעת יש בערך 437 חומרים ממכרים שנועדו לגרום למעשן לארוג לעוד סיגריה ועוד סיגריה בהמשך.
יש בה אפילו חומר כימי שגורם לה להישרף גם אם לא מעשנים אותה, כדי שהצרכן של חברת הסיגריות "יאלץ" לשוב ולקנות קופסא חדשה בהמשך.
אבל כוח התמדה אנושי חזק יותר מהשטויות האלה, ולכן, לקחתי סיגריה, שתיתי קפה והחלטתי שזאת תהיה האחרונה באמת.
ואמרתי לעצמי שלא משנה מה יבוא לי, לא אקח לריאות אף סיגריה אחרת.
כשבראשי מהדהד "אל תוותרו" הצלחתי לשרוד נקי מסיגריות משך שלושה שבועות מרגיזים.
הרגשתי כאילו אדון צ'רצ'יל בכבודו יבוא ויכה אותי בראש אם רק אעז לעשן סיגריה כל אותו הזמן.
ויקניט אותי ויאמר: 'אל תוותרו'....'אל תוותרו'....."
"אחרי שלושת השבועות הקשים, נחשי מה? הכל נהיה פתאום יותר ויותר קל להמשיך" שיתפתי.

"למעשה אימנתי את המוח בצורה כל כך אוטומטית לכך, ככה שבכל פעם שראיתי ברחוב או בטלוויזיה אנשים אחרים מעשנים שהזכירו לי שאולי אני צריך לעשן עכשיו סיגריה
נחשי איזה משפט קפץ לי לראש?"
אני מסכם את הנושא.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------





עכשיו אני בטוח שיש מלא אנשים שאוהבים לעשן, ולא מעוניינים להפסיק וזה מצוין
אבל התנסות של התמודדות עם אתגר מתמשך כמו הפסקת עישון, טומן בחובו ערך גדול של התמדה
לדעתי זאת התנסות שיכולה להועיל מאד בשביל ההתמדה בג'ונגל של עולם העסקים.
כי הפיתוח של מנטאליות ה"אל תוותרו" של צ'רצ'יל פועלת לגבי כל תחום עסקי וכספי שקיים.
אז תעשו טובה, בין אם אתם מעשנים או לא,
ואל תוותרו לעולם.


ותיכנסו לקרוא גם על אחד הגדולים בעצמכם:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F_%D7%A6'%D7%A8%D7%A6'%D7%99%D7%9C