יום שלישי, 23 בדצמבר 2008

דמיינו לכם...

שאתם נוסעים עם חברה שלכם (או אשתכם למי שנשוי) במונית מהדירה המרווחת שלכם במרכז ת"א.
אתם נוסעים במונית כי לא ממזמן מכרתם את הרכב ששימש אתכם בכל הזמן הזה.
בניתם את עצמכם לאט-לאט, עקב לצד אגודל, זה ממש לא היה קל...
המונית מגיע לסוכנות. רחוב המסגר 52, טלפון 03-5689988.
סמל של יגואר מזנק ניבט מכל עבר.
אתם נכנסים, ומבקשים מהנציג שייקח אתכם לאגף של מכוניות ה- XK .
מאז שצילמתם את התמונה כשעוד לא היה לכם, אתם חולמים על יום כזה. התלבטתם בין צבע שנהב לאדום, עוד באותו יום שאמרתם "מי הדביל שהציע לנו ללכת ולהצטלם באוטו שאנחנו חולמים עליו".
אבל עשיתם את זה בכל מקרה, אז הצטלמתם על הלוח מכוונים, הרחתם את הריח החדש הזה שיש למכונית עם פאסון כמו זאת להציע.
שלחתם במייל בקשה לנסיעת מבחן והמלווה היה שקט ודיפלומטי. כל הנסיעה הוא לא ספר אתכם וסיפר לכם את הסיפור של המכונית בלקוניות ואח"כ צחקתם אחד עם השני שבטח הוא חשב ששניכם משוגעים.
מיששתם את גימור העץ ליד המחשב שבפנים האוטו.
ואתה אמרת "זה יהיה שלי, לא רואים את זה אבל השם שלי רשום על כל המכונית הזאת".
אחרי אותו יום, כשישר אח"כ היית צריך ללכת לעוד משמרת ערב שכל כך שונה מהחלומות שלך, קראת בשעות המתות את כל ההיסטוריה של יגואר.
מההתחלה ב'בלקפול' שבאנגליה ועד למנוע ה-X שהפך ל XK שבערב ערפילי אחד קרוב לברוז' שבבלגיה, הטיס את המכונית לשיא מהירות מופלא של 190 קמ"ש.
קראת על המיזוג ודגם ה E-type האגדי, וכמובן על הפיכת היצרנית לחברת בת של FORD בשנת 1990.
תלית בחדר שלך תמונה של המכונית, עם גג ובלי גג.
ורשמת מתחת:
מנוע בנזין בנפח 4.2 V8 עם 300 כוחות סוס, גיר אוטומטי 6 הילוכים ועוצמה וריגושים חדשים.
כל בוקר זה הדהד לך בראש:

"ריגושים חדשים...ריגושים חדשים-שים-שים-שים..."

הסתכלת על התמונה הזאת יום ולילה, ולאט-לאט התחלת למצוא רעיונות חדשים.
מצאת רעיונות חדשים שעזרו לך להתקדם לעבד היעד והמטרה כדי להגיע לאותו יום נפלא.
עבדת בשתי עבודות. אחת שהכניסה לך משכורת והשנייה שבנתה את ההון שלך.
נכשלת ונכשלת כ"כ הרבה, אבל כל פעם שנפלת נזכרת בתמונה הזאת מעל המיטה
"מנוע בנזין בנפח 4.2 8V..." הלכת לשיעורי ערב וקבעת כל יום שני עם אדם שפגשת שידריך אותך איך הוא עשה את ההון שלו בנדל"ן, ולו רק כדי לשמוע איך הוא חושב ואיך הוא מדבר...
לקח לך כמעט שנתיים לעשות את פריצת הדרך הראשונה.

כשאתם נוסעים ברחובות תל אביב, וכל אדם שני מסתכל על האוטו אתם מבינים, שהחיים יכולים באמת להיות גן-עדן אמיתי.
עברתם דרך כ"כ ארוכה, נכשלתם ונכשלתם ולמדתם כ"כ הרבה שכולם חשבו שאתם משוגעים.
מפעם לפעם אתם רואים את האנשים ממלמלים משהו שנשמע כמו "יש אנשים שיש להם מזל בחיים..."
ואתה פשוט לא יודע איך לאכול את כל העניין הזה, ויותר נפלא מזה,
אתה לא יודע אם איזו מטרה חדשה להתחיל קודם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אם בא לכם להשאיר תגובה...