איפה נמצא האיזון?
איפה נמצא האיזון בין אלה שאומרים שהם רוצים לבלות ולחיות היום, ואלה שאומרים שצריך לשמור גסף ליום גשום.
מצד אחד אי אפשר להוציא את כל הכסף שיש לנו ולא להשאיר שום דבר, דבר שקצת יעיק על
מצדדי האמונה ש"חייה מהר, כי מחר אולי לא יהיה".
ומצד שני גם אי אפשר רק לחסוך ולחסוך ולחסוך כסף, כי סה"כ כסף זה בסה"כ אמצעי
שבזכותו אפשר לקבל הטבות והנאות בעולם שלנו (וגם כמה תשלומי חובה לעירייה ולמשכנתא למשל).
רוב האנשים חושבים "שכשיהיה להם כסף" (למרות שברוב המקרים הם לא יודעים אפילו כמה הם צריכים) אז הכל יהיה בסדר.
אבל כשיש לך הרבה כסף ונשארת אותו הדבר, אז הכסף פשוט יעשה אותך חסר מנוח בצורה "נוחה".
אז מה עושים?
איך עושים את האיזון הזה??
מצד אחד אי אפשר להוציא את כל הכסף שיש לנו ולא להשאיר שום דבר, דבר שקצת יעיק על
מצדדי האמונה ש"חייה מהר, כי מחר אולי לא יהיה".
ומצד שני גם אי אפשר רק לחסוך ולחסוך ולחסוך כסף, כי סה"כ כסף זה בסה"כ אמצעי
שבזכותו אפשר לקבל הטבות והנאות בעולם שלנו (וגם כמה תשלומי חובה לעירייה ולמשכנתא למשל).
רוב האנשים חושבים "שכשיהיה להם כסף" (למרות שברוב המקרים הם לא יודעים אפילו כמה הם צריכים) אז הכל יהיה בסדר.
אבל כשיש לך הרבה כסף ונשארת אותו הדבר, אז הכסף פשוט יעשה אותך חסר מנוח בצורה "נוחה".
אז מה עושים?
איך עושים את האיזון הזה??
איך למען השם????
בואו נתחיל ממצב של "אין".
בואו נתחיל ממצב של "אין".
פה אין מקום למשחקים, כשאין כסף נזיל אז כל דבר קטן ולא צפוי (בעיה בריאותית או פגם בכלי הרכב לדוגמא)
יגרור אותנו למחול שדים לא נעים בכלל...
כשאין לך, אז זה הזמן לשחק עם המאזן ולהגדיל את הכמות כדי לטפל בעניין הזה.
דבר ראשון וחשוב, כן - צריך להקטין את ההוצאות ולהגדיל את ההכנסות ובהפרש לחלק את הכסף לחיסכון
וגם למשאב להשקעה. זהו המצב של הלפני, שבו אנשי ה"חיה היום..." מתנגדים לחשיבה רחוקה שבה כסף יכול לייצר יותר כסף בעתיד.
כשאין לך, אז זה הזמן לשחק עם המאזן ולהגדיל את הכמות כדי לטפל בעניין הזה.
דבר ראשון וחשוב, כן - צריך להקטין את ההוצאות ולהגדיל את ההכנסות ובהפרש לחלק את הכסף לחיסכון
וגם למשאב להשקעה. זהו המצב של הלפני, שבו אנשי ה"חיה היום..." מתנגדים לחשיבה רחוקה שבה כסף יכול לייצר יותר כסף בעתיד.
מי שרוצה להיות באיזון מבין שבמצב כזה המטרה החשובה היא באמת יצירת הון, כדי שאיתו יהיה אפשר לעבוד.
ע"י החיסכון ברגע שיש משאבים ברמה טובה, זה לא אומר שחייבים להמשיך לחסוך, אבל עדיין צריך לדאוג שחלק מהכסף יופשר להשקעות.
אם אחרי חיסכון יש לך 1000 ₪ נזילים, אתה יכול להוציא את זה על מסעדות וכ"ו...
אבל לא יותר עדיף לקנות את הגיטרה שאיתה תוכל להתחיל להופיע במסעדות (וגם להרוויח וגם לאכול?)
אם אחרי חיסכון יש לך 1000 ₪ נזילים, אתה יכול להוציא את זה על מסעדות וכ"ו...
אבל לא יותר עדיף לקנות את הגיטרה שאיתה תוכל להתחיל להופיע במסעדות (וגם להרוויח וגם לאכול?)
איפושהוא בשלב הזה
המטרה היא בהדרגה לעבור למצב של "יש".
ואז ליצור ערך אמיתי באמת לכסף הנצבר.
כמו עלייה לצורך ירידה.
לרדוף אחרי כסף כל החיים זה גם לא הדבר הכי בריא בעולם.
כסף זה לא שורש כל הרוע, אבל אהבת הכסף יכולה באמת להיות שורש רע למדי.
בעזרת פעילות נכונה בצב של "יש" אפשר להיכנס
לאפיקים שאיתם אפשר לשחרר את הזמן לעצמנו.
וזאת ע"י יצירת כמה שיותר הכנסות פאסיביות מכמה מקורות שונים ויעילים.
בשביל לשמור על איזון מושלם מהכסף שיש, צריך לשמור בסך הכל 3 דברים:
-כסף לפעילויות נזילות של העסק (אם יש)
-כסף מזומן לחיי היומיום (ע"פ רמת החיים הנוכחית)
-כסף מושקע מניב הכנסה פאסיבית (כמו שרשום למעלה)
הדרך הכי טובה לשמור על איזון היא להיות קשוב למטרות השונות שאנחנו מציבים לעצמנו.
אין שום יתרון בלהיות מרושש, וככה אפילו הבסיס הבסיסי ביותר לא מתקיים.
אבל גם אין שום יתרון סתם להחזיק כסף אם הוא לא עוזר לך ליצור פנאי כדי לחיות ולהנות
מאותם הדברים הקטנים שכל אחד אוהב לעשות.
צריך לשים לב למה יש ערך אמיתי לעומת ערך מדומה
צריך לשים לב למה יש ערך אמיתי לעומת ערך מדומה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אם בא לכם להשאיר תגובה...